הרצאה בכינוס העולמי של יהודי קונסטנטין

עזרא ברנע

זכינו בדורינו לראות מחקרים שיטתיים בשירה ובפיוט של בני צפון אפריקה וכמובן שבתוך מכלול זה נמצאים משוררי אלג'יר, כמובן שלא כולם הם במידה שווה ולכל אחד ממרכיבי האוכלוסיות המרכזיות: מרוקו, אלג'יריה, תוניס וטריפולי, ההתעניינות היא שונה, אצל מרוקו למשל ההתעניינות במוסיקה האנדלוסית הביאה לפריחה גדולה משאר מרכיבי האיזור.
עיקר צמיחתו של המרכז באלג'יריה היו במאות ה – 16 וה – 17, תחת השפעתם הישירה של בני – דור הגירוש וצאצאיהם.
על כך עמד כבר פרופ. אפרים חזן בספרו השירה העברית בצפון אפריקה. (הוצאת הספרים ע"ש יל' מאגנס האוניברסיטה העברית ירושלים תשנ"ה).
המוסיקה של יהודי אלג'יר טרם נחקרה בצורה מעמיקה והיא מצטרפת לעדות רבות שמסורתן המוסיקלי לא נחקרה, כי מטבע הדברים החוקרים נטו להתמקד במסורות המוסיקליות הראשיות – ספרד ואשכנז -  אם כי רואים אנו מחקרים שנעשו במסורות המוסיקאליות של יהודי מרוקו ותימן ואחת הסיבות לכך שהיו למסורות אלו חומר גלם.
כיום אנו יכולים לומר שיש חומר  גלם למסורות המוסיקליות של אלג'יר על רבדיה השונים ואנו מונים ארבעה כיוונים מוסיקליים של יהדות אלג'יריה ולכל אחד מהם איפיונים שונים. לכל אחד מהם משתנים שונים אשר השפיעו על עיצובן של המסורות המוסיקליות.

לאלג'יר, השפעה ספרדית , השפעה קטלונית.
תלמסאן אראגון, עם מרכיב אנדלוסי.

גארדיה, השפעה ג'רבאית עם השפעות נוספות של עוברי דרכים מחלקי אלג'יריה השונים.

לגבי מסורת יהודי קונסטנטין – השפעה מתוניס והשפעות הספרדיות המזרחיות.

על עדה זו עברו זעזועים חברתיים ותרבותיים במרוצת המאה העשרים ועל כך  נכתב פרק
מיוחד בפעמים חוברת 91 על ידי  פרופ. אדוין סרוסי ודר' אריק קרסנטי.
נקודות המפנה בהתפתחות התרבות של יהודי אלג'יר היא הכיבוש הצרפתי בשנת 1830.
עם השלטון הקולוניאלי הגיעו לאלג'יר רבנים ומלמדים צרפתים במטרה  לצרף את  יהודי אלג'יר ליהדותך צרפת המודרנית .
יהדות צרפת היתה בין הראשונות אשר תפסה את עצמה כמזוהה עם לאור אחד -  הצרפתי -   שחצה לראשונה את הגבולות האתניים המסורתיים – בעיקר את ההבדל בין ספרדים לאשכנזים  - ושאפה  לאחדות ארגונית ודתית של  כל היהודים במדינת הלאום.
המימסד הרבני הצרפתי הזה שהיה ברובו אשכנזי, התנגש עם המנהיגות הרוחנית המקומית באלגיר במאה הי"ט והתנגשות זו תמה רק כשהצרפתים  איפשרו למנהיגות  המקומית להתפתח.
עצמאות אלג'ריה ועליית השלטון  הערבי בשנת   1962 הביאו לגירוש היהודים  מאלג'יר ולחיסול הקהילות.
המרכז העיקרי של יהודי אלג'יר הפך להיות בצפרת, המרכז המשני בישראל ובמקומות אחרים בעולם כגון קנדה.
על העושר הפיוטי של יהדות אלג'יריה אפשר לראות בספרי התפילה המיוחדים. מחזורים לימים נוראים המיוחדים לקהילות אלג'יר, והראן, תלמסאן, קונסטנטין וגרדאיא.
מקור חשוב לפיוטים הוא הספר "שבחי אלוקים", הספר העברי הראשון שהודפס בצפון  אפריקה במאה הי"ח על ידי הרב נסים קרסנטי והרב השד"ר זאב אשכנזי, שהוא לקט פיוטים של בני קהילות אלג'יריה.
לאור המורכבות הזו ההיסטוריה התרבותית והליטורגית  של יהודי אלג'יריה הובחנו לצורך מפעל התיעוד המוסיקלי ארבעת המרכיבים של יהדות אלג'יריה כפי שציינתי קודם.

באביב של שנת 2000 ערכנו את התיעוד של יהודי אלג'יריה על חלקיה השונים.
התיעוד כלל את מחזור השנה ומחזור החיים בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן  המחלקה למוסיקה, הפונותיקה  הלאומית שליד האוניברסיטה העברית המרכז לחקר המוסיקה היהודית ורננות המכון למוסיקה יהודית בבית דניאל – זיכרון יעקב.
ההקלטות שנעשו הן הן הבסיס לכל תכנית מחקר שבעתיד יעסקו בכך.

יש לציין שהקלטות נוספות  על ידי העמותה גיא ינשא המקפידים  בכל שנה להתאסף יחד בדימונה.

נאזין  לקטעים שונים.
אם הדברים מוכרים לכם הנכם יכולים להצטרף.

   דוגמא בולטת ואישית לגבי ההשפעות המזרחיות אני יכול להביא מעשה שהיה. במלחמת יום כפור הייתי עם היחידה שפעלה  באזור בלוזה. בערב הכוח הופצצנו על ידי מטוסים מצריים שטסו ללא תגובה הולמת מצדינו, בו בערב נתבקשתי להתפלל תפילת ערבית "חגיגית", בתוך התפילה פנה אלי בהתרגשות צ'רלי ללום ושאל אותי באם אני מקונסטנטין, כי התפללתי בנוסח הזה.